עם ענת צחור ורקפת אמסלם במנזר בעין כרם 21-23/3/23

חזרתי מהריטריט עם תודעה מורחבת , שקט בגוף , והמון אנרגיה טובה …….

מה היה שם שמניע את כל הטוב הזה ?

ענת צחור היא מורה לדהרמה, שנים שמובילה אנשים בריטריטים ובפרטי לעבור תהליכים של חיבור לנשמה והשקטת התודעה, בסדנאות של ויפסאנה והחזקת המרחב ליצירת חיבור עם האני האותנטי.

רקפת אמסלם היא זמרת, מוסיקאית ומובילת סדנאות קול לחיבור לקול הפנימי שלנו דרך שירה תיפוף והשראת תעוזה לביטוי עצמי .

השילוב המנצח הזה הוביל לסדנא מרגשת מאין כמוה, שנערכה במנזר נוטרדם של האחיות מציון בעין כרם.

התרגול וההנחיות הובילו להשקטה , שיטוט במקום יפיפה מלא בצמחיה עשירה ומגוונת , נוף קדמוני ומעטפת פסטורלית. השקטה במובן של לא מדברים, בוחנים את התדרים שעולים, את הקולות המוכרים, ומתחברים לכאן ועכשיו בבהירות והכלה של הרגע הזה.

התובנה של להכנס פנימה לגוף ולהיות במקום טבעי ועכשוי , מוביל להשקטה של גלי הרטט הטבעיים שמונחים בדרכ מהטבעה של אופי ואישיות שנוטים להציג בדרך מסוימת את היותינו. ֿ

בהתחלה זה מוזר , מחפשים את המוכר והידוע, מחשבות שעוברות בראש אחת אחרי השניה ברצף, בדאגה, בהתניה, במה צריך, מה מותר, מה הולך להיות , מה אמרו לי, מה אני עושה ,מה יהיה ? קולות רבים צפים וממסכים את ההווה, את הרגע הזה, אך לאט לאט ככל שהזמן עובר נעלמים נמסים ומתפוגגים.

ובמקומם מתרחשת המציאות של הרגע ומתבטיאת ביתר עוצמה , קשובים לציוץ הצפורים , לצבעוני האדום , לעץ הרדום בשלכת שמתחיל ללבלב בעלעלים עדינים, בריח העולה מערמת עלי השלכת, צלצול הפעמונים בכנסיה ממול ורחש המים במעין הסמוך.

הזמן ללא זמן הופך לשניה אחרי שניה של יופי , מודעות, שמחה, של אני כאן כדי לחוות, לגעת בזה, ללטף את הרוזמרין המשפריץ את ריחו המיוחד, את הרקפות והסוקולנטים הפורחים בצהוב עז ולשאוף אויר הרים צלול.

והכל קורה בהתבודדות, שיטוט עם עיניים פתוחות לרווחה במרחבי גן המנזר, נוגעים ביופי של בתי האבן, האויר הצח של ירושלים, ההסכמה של לפתוח את התודעה, לצמצם את גלי המוח, להנכיח את עצמי ברגע הזה.

ושום דבר מאלה לא נאמר במפורש, לא מוסבר במילים, רק ניתן כהזדמנות לחוות בעצם השהייה בזמן הזה, בשתיקה בתוך עצמי .

ההתכנסויות בחדר ההדרכה עוסקות בצליל, במקצב, ברטט, בתהודה ,מייצרות מרחב חדש, לקול להתבטא. להגדיר מחדש את גבולותיו, להתחבר לרטט, לאנרגיה שלו, לאיכות הצליל, העומק שלו בגוף, הצ׳אקרות שבהם הוא נוגע .פותח ומהדהד בחלל הגדל מבפנים.

פתאום חלף הסופ״ש , ואני חושבת ביני לביני מה כל כך מהר , מה כל כך לאט, מה היה כאן בזמן ללא זמן, איך חוויתי כל כך הרבה תחושות, ריחות, מראות, בתוך הכלום הזה, האם היה חלום?

מנזר בעין כרם / סבינה מסג שירים

עסוי

לשבת ולבהות

מתחת לשקדיה כלה

כשכל רוח קלה מפילה עלי

נגיעות של

תפרחות מפוררות

זה העסוי

שלבי צריך

לעת כזאת